עלילות עכבישש במגרת הנעלים / אפרת נסימוב

צִפּוֹרָה אֲבִיבָה וְשִׁמְשִׁית רוֹצוֹת לִהְיוֹת מְלָכוֹת. לָמָּה לֹא? מִישֶׁהוּ מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בִּמְגֵרַת הַנַּעֲלַיִם שֶׁל יוֹהָאנָה אִיצְקוֹבִיץ', וּשְׁלוֹשׁ הָאֲחָיוֹת הַחִפּוּשִׁיּוֹת בְּהֶחְלֵט מַתְאִימוֹת לַתַּפְקִיד. גַּם הַשָּׁכֵן שֶׁלָּהֶן, רוֹן מַקְּלוֹן, חוֹשֵׁב כָּךְ. אֲבָל מָה אִם מַשֶּׁהוּ יִשְׁתַּבֵּשׁ בַּדֶּרֶךְ לַמְּלוּכָה? מָה אִם בִּמְקוֹם לַהֲפֹךְ לִמְלָכוֹת הֵן יַהַפְכוּ לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר, לֹא כָּל כָּךְ מַלְכוּתִי? וְאֵיךְ קוֹסֶמֶת קְשִׁישָׁה, חָתוּל רָעֵב, נְמָלִים עוֹקְצוֹת וּמַפְתּוּל אֶחָד קְשׁוּרִים לַהַרְפַּתְקָה הַפְּרוּעָה שֶׁל דַּיָּרֵי הַמְּגֵרָה?

אֶפְרָת נִסִּימוֹב (שַׁרְשֶׁבְסְקִי) גָּרָה בְּקִרְיַת טִבְעוֹן עִם בֶּן זוּג, שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים, שְׁלוֹשָׁה חֲתוּלִים וַעֲשָׂרָה עַכְּבִישִׁים (לְפָחוֹת…). סִפְרָהּ כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹבֶרֶת אֶת הָהָר (שִׁירָה) יָצָא בְּהוֹצָאַת הֵלִיקוֹן.

נֹעַם מַרְזוּק גָּר בְּרָמַת גַּן עִם הֶחָתוּל שֶׁלּוֹ אַרְיֵה וְעִם חֲרָקִים שֶׁמְּבַקְּרִים מִפַּעַם לְפַעַם, וְלִפְעָמִים הוֹפְכִים לְשֻׁתָּפִים. כְּשֶׁהוּא לֹא מְאַיֵּר, הוּא מְחַפֵּשׂ עִם אַרְיֵה מְגֵרוֹת נִסְתָּרוֹת שֶׁמֵּהֶן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם קְצָת אַחֶרֶת.

עֲלִילוֹת עַכָּבִישֵׁשׁ בִּמְגֵרַת הַנַּעֲלַיִם הוּפַק בִּתְמִיכַת מוֹעֶצֶת הַפַּיִס לְתַרְבּוּת וּלְאָמָּנוּת וְזָכָה בִּתְמִיכַת קֶרֶן רַבִּינוֹבִיץ.