"איך זה קרה? תלוי מהיכן מתחילים לחקור. לנו זה קרה כשיום אחד החל לרדת הגשם. אצלנו הוא לא התחיל בטפטוף עדין אלא התחיל חזק ואז התגבר. חף מרחמים. היינו בתוך הבית, והתקרה החלה לטפטף. אחר כך היו בועות ואחר כך נקודות כהות שחורות. רטיבות מולידה פטרייה. זה קרה בכל פינה. לא היה לאן לברוח. אי אפשר לתקן את זה, אמרו בעלי המקצוע, עד שהגשם ייפסק ויהיה יותר יבש. לא אטמתם את הגג. האם היו רגילים לאנשים שהתקמצנו, טעו, שכחו? הם לא נזפו בנו או התפלאו. הם פשוט הסבירו מה אפשר ומה אי אפשר. ביובש."
בעדינות, פיוטיות, סבלנות וחוכמה יוצאת דופן מספרת אסתי הלפרין מימון את סיפורו של זוג ישראלי מצליח ומוצלח, שביום אחד מגלה שהבית – אותו בית שבו התגאה – נפלש, קרס והתפורר. מי אשם? האחד או השני? מי ששכח או מי ששכח להזכיר? ומה בדיוק האשמה? עצימת עיניים? שאננות? חטא היוהרה?
נקודתההתכה הוא ספרה השלישי של אסתי הלפרין מימון, פסיכולוגית קלינית, מחברת שמיטה (כנרת זמורה, 2017) ותחתהשפעה (שתים, 2022).