לנסוע באוטו מישראל לשיראז/ הילה ושיץ־ברק

באמת חשבת לנסוע באוטו מישראל לשיראז, אַרְמין? זה אמיתי כל מה שאתה מספר לי עכשיו?" אמא שאלה. עניתי לה שזה אמיתי. "אמיתי מאוד, אימוּ." היא הסתכלה לי עמוק לתוך העיניים, שתקה כמה רגעים וחזרה ללגום מקערת המרק שלה, לא מתייחסת לסיפור המרעיש שזה עתה סיפרתי לה. 

אַרְמין ברח עם הוריו מאיראן לארץ כשהיה בן חמש. הוא לא זוכר מזה הרבה. הסופרת המצליחה תקועה, וכבר כמה חודשים לא מצליחה לכתוב את הפרק האחרון בספרה החדש. אפליקציית וייז שמשתגעת ומכוונת נוסעים אל יער החלומות הלא גמורים. יצחק שמגדל שפם ויוצא להגן על מדיניות הצנע של שנות החמישים – אלה ועוד הם הגיבורים הפנטסטיים, הרגישים והמשעשעים בקובץ הסיפורים החדש של הילה ושיץ־ברק. 

ושיץ־ברק יודעת לרקוח מתוק עם חריף, דמיון עם מציאות, פרוע עם פשוט. סיפוריה כתובים במיומנות ובכישרון ובוראים עולמות מעוררי מחשבה עם חוקים משלהם. זהו ספרה השני. קדם לו יצאתי לריצה ונתקלתי בגולדה מאיר – מרשימת האהובים של סטימצקי תשפ"ד, שנמכר באלפי עותקים.