שמי עמיחי מיכאל פישמן, יליד 2002 מהמושבה זכרון יעקב.
אני על הספקטרום האוטיסטי וסובל מהפרעה טורדנית כפייתית.

הסיפור של חיי הבוגרים די ארוך: את יום הולדתי השמונה עשרה חגגתי באשפוז יום פסיכיאטרי לנוערבבית חולים מעלה הכרמל, זאת אחרי שנשרתי מתיכון ליאו-בק בשל גלים חוזרים ונשנים של חרדות ודיכאון, שהובחנו לראשונה כהפרעה טורדנית כפייתית באשפוז.

מאז שחרורי הספקתי לעשות הרבה דברים: השלמתי חלק מן הבגרויות, שרתתי כחייל מתנדב בזרוע הים, הקמתי נגרייה אמנותית ולמדתי את מקצועות העיבוד השבבי. כעת אני גר עם סבי ועודני עוזר לסעוד אותו משום שסובל ממחלת הדמנציה ומתקשה בתפקודי היום-יום.

לאורך השנים וביתר שאת בתקופה האחרונה, התעסקתי גם בתרגום שירה היסטורית וכתיבת שירה עברית. ספרי הראשון של שירים פרי עטי, שירה טורדנית כפייתית, הינו ספר על קושי והתמודדות, על שיקום וצמיחה וגם על החיים בכללותם, משום שהקשיים שלנו אינם המאפיין היחיד שלנו, בסופו של יום.