לאיבוד — סדנת כתיבה למסעות בהנחיית יפתח אלוני

ימי שני מ־10.2, 19:00–20:30

הבית במהותו איננו מקום גיאוגרפי. הוא נמצא בארץ ששמה בית. מקום חצי דמיוני שכשאתה נכנס פנימה קירותיו כעומק עשבים המקיפים אותך בחיבוק של שקט. מבעדם ציפורי ילדותך מצפצפות, מציבות בפניך את ההוויה הבלתי מתפענחת של חייהן המסתוריים. אתה מרחרח, מתנשם, שואף את השממה פנימה. היא מעולם לא היתה עבורך עניין להפרחה, כי אם יצירת אומנות. 

בעולם של תנועה מתמדת, של הצפה ויזואלית וטקסטואלית; עולם שבו יבשות ונופים חשופים לכל עין ואין עוד נסתר או נידח; עולם שמרחביו ואוצרותיו נגישים בלחיצת מקש – הסיפור האמיתי של המסע מתרחש במסדרונות הפנימיים. הצלם הגדול ג'ף וול נוהג לומר, "אני לא מצלם מה שאני רואה אלא מה שאני זוכר". ברוח זו ניתן לומר שהכתיבה היא יותר מהסיפור, היא יוצאת ממנו ולוכדת את הבלתי ניתן ללכידה לכאורה: את הזמן, הזיכרון ומה שמבעד לניבט.

בסדנת הכתיבה למסעות בהנחיית יפתח אלוני נתוודע אל יצירות ממדיומים שונים המנהלות יחסים ייחודיים, מעוררים ומורכבים עם "המסע" ו"הסיפור" כפתיחה קצרה בכל מפגש (בין היצירות שנפגוש: הסרט 'אפוקליפסה עכשיו', הסרט 'צבע גן עדן', הספר 'המצאת הבדידות', הספר 'הנער האבוד' ועוד). בכל מפגש נצא למסע כתיבה – ללכוד את המבט והקול הייחודיים לכל כותב או כותבת, וברוח המחשבה של הדלאי למה – נעשה עלייה לרגל פנימה.

יפתח אלוני הוא אדריכל, סופר ונוסע שמרבה להתבונן. הוא חצה מדבריות, טיפס על הרים גבוהים, ונפגש עם הדלאי למה, הגורו ראם דאס, ציידים אינואיטים, אנשי מדבריות ועוד. ספרו האחרון, 'ספר הריצות', ראה אור השנה, וזוכה להד נרחב. קדם לו ספרו "לאיבוד" (2021) שעסק בחלק ממסעותיו המרתקים, הפיזיים והרוחניים, הרחוקים והקרובים, ברחבי העולם.